איך משתמשים נכון בצמחי תבלין
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בגידול צמחי תבלין היא מיד אחרי שקיבלנו לידנו ושתלנו לכסח את הלואיזה ולהזמין את כל הבניין לחליטה ולצפות שהיא תתאושש מהאירוע הברברי הזה. אז לא חברים – זה פשוט לא נכון. אז הנה 5 כללי זהב לגידול צמחי תבלין:
- מכל עצמאי. במקום אדנית שכמה צמחים שתולים יחד, עדיף לשתול בדלי בגודל 10 ליטרים או יותר עם חורי ניקוז. כיצד משיגים דליים כאלה? אני תמיד שומר את המכלים של השיחים והמטפסים ששתלתי בעבר כי הם מעולים לגידול צמחי תבלין.
- קיטום צימוח קודקודי. כל ענף קיים קוטמים את הראש עד קבוצת העלים הבאה בתור. הפעולה מחזקת את השלד, יוצרת פיצולים, מחזקת שורשים ומאיצה צימוח. קחו בחשבון, השארית שנותרת אחרי חיתוך זוהי הקצאת העלים היחידה שתהיה לכם בשבועות הקרובים.
- אחרי שתילה ומיקום במקום מתאים והשקיה ראשונית – לא גוזמים ולא נוגעים בשתיל. כמה זמן? לא תאמינו שבועיים – שלושה, ואפילו יותר אם תצליחו להתאפק. פה רוב האנשים נופלים, אם תעמדו בזה – תקבלו תוך זמן קצר שתיל שהכפיל את גודלו.
- אחרי שהצמח יגדל ויצאו ממנו מלא ענפים ועלים חדשים ניתן להשתמש. איך? בכל פעם בוחרים ענף אחר ומנמיכים אותו בכמה קומות. זה יאפשר לו להמשיך להתחדש כל הזמן, ועד שתגיעו לאותו ענף שוב הוא כבר יספיק לצמוח ולהתאושש.
- לא מומלץ להוריד עלים בודדים או לנקות את הגבעול מעלים אלא אם מדובר בשיח בוגר וחסון שהאקט הזה לא באמת מזיז לו. וגם אז – לא רצוי.
חברים – תקפידו על 5 הכללים האלה – וכל הבניין בדרך אליכם לחליטה. אכלתם אותה. בהצלחה!
