מדוע כל הצמחים זקוקים לחנקן?
חנקן הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר לצמח. למעשה הצמחים לא יכולים לגדול ללא החנקן (Nitrogen הידוע בתור הסיפרה N על האריזות). רוב מגדלי הצמחים, מגדלים ביתיים ומגדלים מסחריים, מכירים בעובדה זאת ולכן משקיעים בכל שנה כמות משאבים עצומה בקניה של דשנים בעלי ריכוז גבוה של חנקן במטרה להעניק צימוח בריא ויציב.
כיצד ניתן להעניק חנקן לצמחים ללא שימוש בדשנים קנויים?
בקרקע קיימים ריזוביום (Rhizobium), חיידקים עם תכונות מדהימות. אלה מסוגלים לקלוט חמצן מהאטמוספרה ולהמיר לתרכובת חנקן כך שצמחים יוכלו להשתמש בזה. ללא חיידקים אלה לצמח אין כל אפשרות להשתמש בחנקן מהאטמוספרה לטובתו האישית.
כדי שזה יקרה חיידקי הריזוביום מתיישבים בתוך שורשי צמחים מסויימים הנקראים צמחים קושרי חנקן ובתגובה אותם צמחים מגדלים פקעיות בשורשים (כדורים בחלק העליון של השורשים שצמוד לפני הקרקע) שם החיידקים מתרבים ומשגשגים.
הצמח מעניק לחיידקי הריזוביום סוכרים (אנרגיה) ומושבות מוגנות (פקעיות), ואלה בתמורה מספקים לצמח תרכובת חנקן זמינה למאכל. סימביוזה מושלמת. כאשר הצמח מת, החנקן שהיה נחלתו של הצמח בלבד, הופך להיות זמין לכל הצמחים בסביבה.
אז איך יוצרים מחסניות (פקעיות) של חנקן זמין בגינות ובעציצים?
שותלים צמחים ממשפחת הקטניות משום שאלה הם צמחים קושרי חנקן! סויה, בקיה, פול, תלתן, אפונת שלג, אספסת, שעועית, חומוס, וגם פורחים יפים כמו תורמוס ואפונה ריחנית. היישום עצמו הכי פשוט בעולם – מחכים לרצף של ימים גשומים ופשוט מפזרים את הזרעים על הקרקע או בעציצים ונותנים לגשמים לעשות את העבודה לבד.
'זבל ירוק' לבריאות הקרקע והצמחים בגינה
בסוף העונה מומלץ לא לעקור את הקטניות אלא לקצור עם חרמש מכני או מזמרה גדולה את הנוף המיובש ולהשאיר את השורשים באדמה כדי שיתפרקו ויזינו את הקרקע ואת קבוצת הצמחים מסביב. שימוש ב'זבל ירוק' תורם רבות להתחדשות ופוריות הקרקע, וכמובן תורם בכך שכל צמח חדש שיזרע או ישתל באותה חלקה (או עציץ) יוכל להנות ממקור חנקן טבעי ועשיר ביותר.
כך נוהגים מגדלים רבים והגיע הזמן שהידע הזה יעבור גם למגדלים ביתיים.
בהצלחה!
