המדריך לגידול ירקות ובניית גינת ירק בשיטת עשה זאת בעצמך – במרפסת ובגינה

נמרוד עורף

אהלן, קוראים לי נמרוד עורף והמרפסת היא למעשה הבית שלי. ככה זה כשקיבוצניק מהגולן מגיע לעיר הגדולה. צברתי ידע רב כשסיימתי בהצלחה את המסלול לאדריכלות נוף ברופין, ורכשתי ניסיון מעשי עצום ממאות גינות מרפסת שהקמתי ומאז אני מדריך אחרים להצלחה. המטרה שלי היא להראות לך איך עושים את זה נכון, כי הכי כיף לעשות לבד ולהצליח!

המדריך לגידול ירקות בגינת הירק בשיטת עשה זאת בעצמך – המאמר הזה מגיע בדיוק בזמן כדי לענות על צורך פופולרי וטרנדי (עוד הרבה לפני ימי הקדחת והקורונות) של גידול ירקות ביתיים לכל אחד שחי עם חלקת אדמה או בגובה עם מרפסת קטנה ורוצה לחיות בריא ולעשות בעצמו. כל הנאמר הוא לטובת אלה שרוצים ללמוד לגדל בעצמם כדי לאפשר שימוש ביתי טרי ובריא של ירקות וצמחי מאכל. כמו שנאמר חיים בריאים לנפש ולגוף.

למה חשוב לגדל ירקות בגינה הביתית?

קודם כל כי זה בריא, וזה הכי טעים בעולם, ואין כיף גדול יותר מסלט שנקטף כמה דקות מוקדם יותר מהגינה הביתית מעשה ידינו. זו פשוט חגיגה לגדל ירקות לבד. גם בהיבט של הנפש – זו חגיגה לקטוף ירקות, ועוד לפני זה לטפח את הגינה ולעבד את האדמה. כיף גדול. הבריאות פה היא פקטור משמעותי. אף יד לא נוגעת בירקות שלכם, אף אחד לא מרסס את הירקות שלכם, אתם דואגים לדשן את הצמחים בחומרים שבחרתם, ורק אתם מפקחים בשטח על הנעשה ויודעים בוודאות מה הדרך שעובר הירק מהגינה ועד הצלחת שלכם. רק אתם יודעים את זה ואף אחד אחר לא מעורב בתהליך וזה נקודה סופר חשובה כי במקרה הזה הבריאות קודמת לכל. ירק אחר שקנינו בסופר – לעולם לא נדע כמה ידיים נגעו בו ואיזה טיפול הוא עבר ועם איזה חומרי ריסוס הוא טופל (וחלילה לא נזלזל בחקלאי ובכלל בחקלאות הקיימת שבזכותה אנחנו קיימים ואוכלים מזון על בסיס יומי).

ירקות של חורף / ירקות של קיץ – מי, מה, מתי?

בואו נעשה סדר. הבסיס הראשון להבנה הוא שיש 2 קבוצות – 1. ירקות של חורף 2.ירקות של קיץ

רוב הירקות הם עונתיים (למרות שחלקם יכולים למשוך גם מעבר לעונה). אבל… לא שותלים ירקות של קבוצה אחת בעונה לא מתאימה כי חבל על המאמץ. התוצאה ידועה מראש. כל קבוצה כזאת (ירקות של חורף וירקות של קיץ) אני דואג לחלק ל 3 קטגרויות –

ירקות עלים – קבוצה שאוכלים את העלים בלבד (אופייני לגידולי חורף).
ירקות שורש – קבוצה שאוכלים את השורשים בלבד (אופייני לגידולי חורף)
ירקות עם פרי – קבוצה שאוכלים את הפירות שגדלים על הצמח (אופייני לגידולי קיץ וחורף).

מיון הירקות לפי הסיווג ועונת השתילה

אז בואו נעשה מיון ראשוני. אלה הם כל הירקות שקיימים לשתילה:

קבוצה ראשונה – ירקות של חורף:

ירקות עלים – סלרי, פטרוזיליה (מסולסלת/חלקה), חסה (אמריקאית/מסולסלת אדומה/מסולסת ירוקה/חסה ערבית), שמיר, כוסברה, ארוגולה, רוקט, פאק צ'וי , ראשד, גרגר נחלים, מיזונה (אדומה/ירוקה), טאט סוי, מנגולד, אוסקה, סלק עלים, תרד, קייל (זנים שונים), בצל ירוק, כרישה, אספרגוס.
ירקות שורש – תפוח אדמה, שומר, קולורבי (ירוק/סגול), בצל, שום, צנון, צנונית, גזר, לפת, סלק, שורש פטרוזיליה, שורש סלרי.
פירות – תות שדה, כרוב (לבן/סגול), כרובית, כרובית אלמוגים, ברוקולי, כרוב ניצנים, תות, ארטישוק, אפונת שלג, פול.

קבוצה שניה – ירקות של קיץ:

ירקות עלים – בזיל
ירקות שורש – בטטה
פירות – תירס מתוק, שעועית (ירוקה/תאילנדית/צהובה/סגולה), אבטיח, פקוס (מלפפון ערבי), סויה (אדממה), אבטיח, מלון, ליפה, דלעת ערמונים, דלורית, דלעת, קישוא (פסים/צהוב/עגול/זוקיני/כוכב), חציל (בלאדי/אצבעות/מנומר/מוארך), מלפפון, עגבנייה (רגילה/תמר/שרי/אגס/אגס צהוב), חמניה, לוביה, במיה, פלפל (ירוק/אדום), פלפל חריף.

חשוב להבין – הטיימינג הוא קריטי וצריך להבין מיהם הירקות המתאימים ולאיזו עונה. לדוגמא ירקות קיץ מומלץ לשתול או לזרוע באביב. וירקות חורף מומלץ להתחיל בסתיו. אלה הכללים המנחים. אבל… אם רוצים להנות מחסות כל החורף (לדוגמא), אז מומלץ לשתול שיח חדש כל חודש במהלך החורף וככה להנות מרצף הנבה לאורך העונה.

אז איך מתחילים עם הקמה של גינת ירק?

דבר ראשון שנצטרך זה שטח לגידול. מרפסת, גג או חצר יהיו אידיאליים לבניית החלקה.
בשלב הראשון נצטרך להבין שגידול ירקות דורש מינימום 3-4 שעות של שמש ישירה.
אם יש לנו פחות (1-2 שעות של שמש ישירה) נוכל לגדל בעיקר שורשים ועלים למאכל (לא פירות כפי שתיארתי). אם אין שמש בכלל (הרבה אור אבל בלי שמש ישירה), ניתן לגדל 'רק' עלים למאכל.

אבל יש גם בונוס – אלה שאין להם שמש ישירה בכלל (מפנה צפוני לדוגמא) יוכלו להנות מעלים ירוקים של חורף גם במהלך הקיץ עם תוספות השקיה. כל מה שצריך לעשות זה לדאוג להוריד את עמודי הפריחה על בסיס קבוע, בגלל החום הם מחפשים לפרוח כל הזמן ואז העלים הופכים למרירים.

מה כדאי לזרוע או לשתול ירקות?

אז איך בכלל עובדת כל המחזוריות של הפרי? איך הירקות בכלל גדלים ומתפתחים? מזרע. קל. הזרע הופך לשתיל והשתיל גדל ומניב פרי. הפרי נרקב ומתייבש ואוספים ממנו את הזרעים. ומאותם זרעים מתחילים את אותו תהליך גידול מהתחלה. כלומר, אם לא הספקתם לקטוף את הפרי או שהסתיימה העונה ואתם רוצים להכין את עצמכם לשנה הבאה – חכו עד שהפרי יירקב ותייבשו אותו לגמרי. אחר כך תאספו את הזרעים שבפנים לתוך עציץ עם חורים במקום מאוורר ומוצל (בתוך ארון לדוגמא) ושנה הבאה תזרעו אותם שוב בגינה או באדניות. הכלל הזה נכון לגבי כל הירקות!

לזרע יש תקופת נביטה. בין 10-20 ימים עד שהוא נובט. אחרי 30 ימים בערך הוא מוכן לשתילה כי מתפתחת אצלו מערכת שורשים מספיק חזקה. את הזרעים קונים בחפיסות ובכל חפיסה יש 10-20 זרעים פלוס מינוס.

לשתיל שאנחנו קונים מהמשתלות קוראים סטרטר (משולש שתילה). הם נמצאים בדרך כלל במגשי קלקר לבנים ומשם שולפים את השתיל (שהשורשים שלו בצורת משולש). אפשר גם להשיג ירקות בכוסיות או בעציץ 12 (גודל ליטר).

חשוב לדעת כמה דברים –

לזרעים אין 100% הצלחה בנביטה והרבה פעמים אנחנו מפספסים זמן יקר שכבר יכולנו להנות מירקות (אמרנו – 30 ימים הבדל בין זרע עד שמגיע לשתילה). ולכן אם בחרנו בזריעה (כי היא הרבה יותר חסכונית) שווה להתחיל את הנביטה מוקדם יותר מהשלב שבו נרצה להתחיל. כלומר אם אני רוצה ירקות של קיץ (עגבניות, מלפפון, פלפל) אני מתחיל את תהליך ההנבטה בחורף. אני קודם כל מתארגן על מגש הנבטה או עציצים קטנים להנביט, ואז זורע ומטפח את הזרעים, וכשהם מוכנים אני מעביר אותם לאדמה או לעציצים גדולים יותר.
הסטרטר הוא בעל סיכויי הקליטה הגבוהים ביותר ולכן מומלץ לעבוד איתו כבר בשלב הראשוני. אם אני משווה את סיכוי הקליטה שלו אל מול הכוסיות או עציץ 12 אז הוא מנצח אותם בקלות. ככל שהצמח קטן יותר סיכוייי הקליטה שלו גבוהים יותר.

סטרטר ירקות — סטרטרים מוכנים לשתילה בגינת ירק

הכנת שטח – ירקות במרפסת או בחלקת אדמה

נכון, לא לכולם יש חלקת אדמה. וזה נכון שירקות צריכים להכות שורש ולכן נפח שתילה הוא המתכון האמיתי להצלחה. אבל לא רק. גם פה נחלק את ההכנה ל-2: 1. חלקת אדמה 2. גינת מרפסת או גינת גג

הכנת שטח בחלקת באדמה –

בשלב הראשון ננקה את השטח טוב טוב מעשבייה.
בשלב השני (אחרי שהשטח נקי לגמרי) נפזר קומפוסט על השטח בכמות של 10-30 ליטר למ"ר. שק רגיל שאנחנו קונים במשתלה הוא בנפח של 25 ליטר (מצויין למ"ר). ואם אנחנו רוצים לפעול נכון (כי חשוב לזכור – תשתיות ובסיס שתילה הם הסוד להצלחה) אז אנחנו מפזרים שק אחד על כל מטר מרובע. כלומר אם יש לנו חלקה של 10 מ"ר כמה שקים נשפוך? 10 בדיוק!
בשלב השלישי ניקח קילשון (או מתחחת מכנית) ונהפוך את האדמה יחד עם כל הקומפוסט ששפכנו קודם לכן עד לעומק של 30 ס"מ. המטרה של הפעולה הזאת – איוורור של הקרקע כדי שהשורשים יתפתחו כמו שצריך, ובניית תשתית מעולה ומוזנת של הקרקע עם הקומפוסט. אם האדמה קשה ומהודקת מאוד יהיה קשה לטפל בה ולהפוך את הקרקע, ולכן מומלץ להרטיב קצת את השטח לפני (עם ממטרה או צינור או אפילו קווי טפטוף), אבל לחכות יום או יומיים עד שהכל ייספג כמו שצריך. לא לעבד את הקרקע כשהיא ספוגה במים או רטובה. זה יקשה מאוד על התהליך
השלב הרביעי לבנות ערוגות. האדמה רכה ומאווררת ונוחה לעיבוד. לבנות את הערוגות לפי צורת החלקה. שווה שכל ערוגה תהיה ברוחב של 60-100 ס"מ ובאורך שמתאים לכם. אפשר לתחום עם אבנים/סלעים/בולי עץ, ואפשר גם להשאיר אותן ככה, אבל מומלץ טיפה להגביהה אותן עם אותה אדמה מאווררת כדי לייצר ערוגות מוגבהות. בין ערוגה לערוגה להשאיר מרווח לפחות של 60 ס"מ שיהיה נוח להסתובב ולטפל וככה לייצר גישה לכל צמח וצמח באופן נגיש וקל. ורצוי שיהיה טיפה מונמך מהערוגות לטובת ניקוז יעיל (פשוט את האדמה מהמעברים אני זורק עם את חפירה ישירות לתוך הערוגות וכך הן נהיות גבוהות יותר)
השלב החמישי פיזור צנרת טפטוף. הכי קל והכי נוח להשקות ערוגות באמצעות מחשב השקיה אוטומטי כדי להוריד מאיתנו את כל ההתעסקות ולאפשר לצמחים לגדול גם כשאנחנו לא בבית. אפילו אם אין מחשב השקיה שווה לחבר מנקודת המים המרכזית של החצר צינור מוביל שילך עד הערוגות. מומלץ שהוא יהיה קבור מתחת לאדמה כדי שלא יפגע ויהיה חשוף לנזקים (מדובר בצינור 16/20/25 מ"מ). אם קוברים רק לשים לב שבדרך לא חותכים צינורות שונים של מים, חשמל, גז או גופי תקשורת שונים. כל ערוגה תקבל צינור טפטוף עצמאי (בדרך כלל מדובר בצינור טפטוף 16 מ"מ בצבע חום עם חורים כל 30 או 50 או 100 ס"מ). ועדיף לפני כל צינור טפטוף בכל ערוגה לחבר גם ברז שן כדי לשלוט בסוג הגידול ובמצב הערוגה. ככה ניתן לשלוט בכל ערוגה בנפרד ולכבות את המים ולהדליק על פי הצורך (לדוגמא אם יש לי 5 ערוגות, ובערוגה אחת אין כבר ירקות אז אין טעם שהטפטפות סתם יעבדו ויבזבזו מים). בסוף כל ערוגה מכופפים את הצינור ושמים סופית כלשהי (אזיקון/חוט ברזל/סופית ייעודית) כדי שהמים לא יצאו. ואת הצינורות עצמם אנחנו מייצבים באמצעות יתדות (אפשר לקנות ואפשר לאלתר) כדי שהצינור לא יזוז והצמח יקבל תמיד השקיה. אם מסתבכים עם עניין ההשקיה אז ההמלצה שלי – להיעזר בבעל מקצוע לתכנון נכון.

פיזור קומפוסט — מכינים את השטח עם קומפוסט

הכנת שטח בעציצים ואדניות במרפסת או בגג –

בשלב הראשון נבחר אדניות עמוקות ככל האפשר לתחילת התהליך. כדי שיהיו הרבה פירות והירקות יגדלו כמו שצריך עומק האדנית המינימלי רצוי שיהיה 25-30 ס"מ. ככל שיהיה עמוק יותר (אפילו 30-40 ס"מ) הירקות יגדלו טוב בהרבה.
בשלב השני נדאג לניקוז טוב. לחורר את החלק התחתון של האדנית, גודל חורי הניקוז צריכים להיות בסביבות 5-10 מ"מ כל חור, והמרחק בין חור לחור – 20 ס"מ כל מרווח (אפילו פחות אם ניתן). אם משתמשים במערכת השקיה ממוחשבת אז רצוי לשים צלחת מתחת לאדניות/עציצים כדי שהמים לא ילכלכו את הריצוף, או לחבר פרטי ניקוז מובנים וייעודיים כדי לשנע את המים במהירות לעבר פתח הניקוז. במקרה כזה, דרוש ידע ויד מקצועית ולכן שווה להתייעץ עם בעלי מקצוע כדי להתגבר על אילוצים של שיפועים ואיטום נכון כדי למנוע נזילות בדרך.
בשלב השלישי נמלא את החלק התחתון של האדניות בטוף (אבן וולקנית שנקנית בשקיות של 25 ליטר). מומלץ שהאבן תהיה גדולה (כי אבן קטנה תישטף מהחורים) ולכן רצוי לקנות שק שגודל האבן 4-20 (ככה זה נקרא). כמה ממלאים? 1/3 תחתון של האדנית או העציץ ממלאים בטוף בחלק התחתון. ולמה שמים טוף? כי רוב הצמחים מתים מעודפי מים. ולכן המטרה של הטוף היא לנקז את עודפי המים כמה שיותר מהר החוצה מהאדניות ולמנוע ריקבון של מערכת השורשים. נקודה חשובה – אם עומק השתילה קטן מ-20 ס"מ, אז לא חובה למלא טוף בחלק התחתון. עדיף מצע שתילה (נגיע לזה) כי זה הבסיס להזנה ולגידול עצמו. אם כבר שתלתם אל תוציאו ותתחילו מהתחלה. חכו לסוף הגידול ותבנו מהתחלה כמו שצריך בפעם הבאה.
בשלב רביעי מוסיפים מצע שתילה מעל. 2/3 של תערובת שתילה ייעודית לעציצים ואדניות. וכן, לא ממלאים אדניות באדמה רגילה מהרחוב או מהגינה אלא ממלאים באדמה ייעודית לעציצים וזה נקודה סופר חשובה לגידול תקין! זה נקרא 'תערובת שתילה' או 'מצע גן' או 'אדמה לעציצים' (כל אחד והשם שלו) ויש שם את כל מה שהצמח צריך לאורך הגידול. יש הרבה סוגים של הרבה חברות. בשורה תחתונה – כולם בנויים מאותם חומרים רק ביחס שונה. הכל טוב.
בשלב חמישי מחברים מערכת השקיה אוטומטית או צינור גמיש/מתקפל מנקודת המים במרפסת. אם בחרתם בהשקיה אוטומטית – מחברים צינור מוביל (8 מ"מ עיוור או 16 מ"מ עיוור) מנקודת ההשקיה ועד תחילת האדניות. מהצינור המוביל עולים עם צינורית קטנה (8 מ"מ או 5 מ"מ) לכל אדנית בנפרד. ומכל צינורית שעולה לכל אדנית מחברים טפטוף. זה יכול להיות צינור 8 מ"מ שיש בו כבר חורי טפטוף (כל 15/20/30 ס"מ) או צינורית 5 מ"מ שעושים ממנה פיצולים באמצעות מחברי הברגה ייעודיים ואליהם מחברים טפטפות ייעודיות מתברגות (1/2/4/8 ליטר לשעה). אני בדרך כלל עובד עם 2 ליטר לשעה (ל/ש) ומייצב אותן באמצעות יתדות מתכת. כמה טפטפות אני מפזר? כל טפטפת פורסת מים בקוטר ממוצע של 20 ס"מ, ולכן אני דואג לכסות את השטח בטפטפות לפי קוטר של 20 ס"מ ככה שכל האדנית תקבל מים בלי קשר למיקום הצמח (בשונה מאדמה ששם אני שם טפטפת לכל צמח). זה מאפשר לי תימרון בשינוי הגידולים לאורך הזמן. ולזכור את הנקודה הכי חשובה – אם מכניסים מים באופן אוטומטי חשוב לטפל קודם לכן בעניין הניקוז שהזכרנו אחרת תמצאו את עצמכם עם מים זורמים על בסיס קבוע במרפסת או בגג. אם מסתבכים עם עניין ההשקיה או הניקוז אז ההמלצה שלי – להיעזר בבעל מקצוע לתכנון נכון.

סידור השקיה — פריסת קווי טפטוף בערוגות לפני שתילה

מה המרווחים הנכונים לשתילה בין ירק לירק?

מרווחי שתילה מתארים את המרחק בין שתיל לשתיל ביום השתילה. ולמה זה חשוב? כדי שהצמח יתפתח כמו שצריך ויגדל כמו שצריך עד הנבה ובשלות, בלי מלחמות עם צמחים צמודים על אותם מקורות (כמו לדוגמא מים וחומרי דישון).

ולכן אלה מרווחי השתילה המומלצים:

10-20 ס"מ – בצל ירוק, סלרי עלים ושורש, גזר, צנון, צנונית, כרישה, חסות, פטרוזיליה עלים ושורש, כוסברה, פאק צ'וי, שמיר, ארוגולה, רוקט, ראשד, גרגר נחלים, מיזונה, טאט סוי, שום

20-30 ס"מ – מנגולד, אוסקה, סלק עלים, תרד, בזיל, תות שדה, בטטה, תפוח אדמה, שומר, קולורבי, לפת, סלק, אפונה, תירס, פול, שעועית

30-40 ס"מ – כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים, ארטישוק, קייל, במיה, מלפפון, פקוס, אספרגוס, סויה, ליפה, לוביה, פלפל חריף

40-50 ס"מ – קישוא, חציל, פלפל מתוק, עגבניה, חמניה

100-200 ס"מ – מלון, אבטיח, דלעת, דלורית

כמויות מים – איך וכמה משקים את הירקות בגינת הירק

המלצתי על מערכת השקיה אוטומטית או לפחות פריסה של טפטפות על השטח כדי לאפשר לצמחים לגדול באופן רציף באותם מקצבים עם אותה תדירות של השקיה. יש לזכור, שצמחים (כמו בני אדם) אוהבים את השגרה. ולכן ההמלצה היא לתת השקיות קבועות בשעות קבועות שכוללות כמויות שוות.

ההשקיות הטובות ביותר הן בבוקר. לא בגלל הקרינה והאידוי (זה שטויות), בעיקר כי קרקע לחה בלילה שאין אידוי הופכת לבית גידול למזיקים. מזיקים כבר יגיעו אליכם בלי קשר (נדבר על זה בהמשך) אבל אל תתנו להם סיבות להישאר! בקיצור משקים בשעות הבוקר.

מבחינת כמות – העקרון אומר שבשלב הראשון הקרקע צריכה להיות לחה בשבוע-שבועיים הראשונים. זה לא אומר שכל יום צריך להשקות, אלא לדאוג שהיא תהיה לחה. ואיך יודעים אם היא לחה או לא? אצבע בתוך הקרקע תגיד לכם מה התשובה. במדד מ 1-10 רמת הלחות צריכה לעמוד בסביבות 4-5. אם היא מגיעה ל 2-3 רק אז נותנים השקיה.

וכמה מים באמת צריך לתת? זו שאלת השאלות. נחלק את זה לאדמה ולהשקיה באדניות.

באדמה הגישה שלי אומרת שהצמח צריך להכות שורש ואם נדאג להשקות אותו כל יום (או פעמיים ביום) במנות קטנות, אז מערכת השורשים שלו תישאר למעלה, ורק כאשר השורשים מעמיקים הצמח מתחזק באמת (ויכול לעמוד מול כל צרה ומזיק בהמשך). ולכן בשבועות הראשונים נעזור לצמח ונשקה אותו אפילו כמה פעמים ביום מנות קטנות. בהמשך נתחיל לרווח את ההשקיה כדי לגרום לצמח להתחזק ולחפש מים בקרקע למטה. לדוגמא: שתלתי בקיץ כמה פלפלים ועגבניות. בשבוע הראשון אשקה אותם 3 פעמים ביום 10 דקות כל השקיה. שבוע לאחר מכן פעם או פעמיים ביום 10-15 דקות כל השקיה. שבוע אחר כך פעם ביום 20-30 דקות השקיה. שבוע אחר כך 30-45 דקות פעם ביומיים. וככה אני ממשיך לרווח עד השקיות. עד מתי ממשיכים עם זה? שאלה טובה. ניסוי וטעייה, להרגיש ולקרוא את השטח ואת הצמחים. דיברנו על זה – עודף מים לא טוב לנו. ולא לדאוג, גם כשהצמח נראה קמל עצוב ויבש, יש לו מים בחתך התחתון וכשיגיע הערב תראו שהעלים חוזרים לעצמם. השקיה טובה בבוקר והוא חוזר לעצמו לגמרי.

השקיה באדניות – אותו עקרון של השקיה. בשבוע הראשון כמה מנות ביום (אומרים כמה 'פעימות' ביום) של 5-10 דקות, וכל שבוע הולכים ומרווחים את ימי ההשקיה כדי שהצמחים יתחילו להעמיק שורשים. אבל… וכאן זה אבל גדול… הנפח מוגבל בגלל התכולה ולשורשים אין דרך לחדור ולצאת החוצה. ולכן צריך לקרוא את הצמח ולראות מה הכי נכון בשבילם. עדיין הכי טוב זה לרווח השקיות, אבל סביר שגם הכמות של המים, וגם תדירות ההשקיה בימים יהיו נמוכים יותר בהשוואה לאדמה. ככה זה.

לאלה שלא משקים עם מערכת השקיה אוטומטית אלא עם צינור או משפכים/בקבוקים. ברור שאותו עקרון של השקיה יהיה נכון, אבל לא כולם בבית ולא לכולם יש כוח לרוץ כמה פעמים ביום. ולכן הדרך לדעת כמה להשקות באמת טמונה בניקוז(!!!). השקיה נכונה בעציצים (אוטומטית או ידנית) מחייבת יציאה של מים מחורי הניקוז. כל השקיה אנחנו חייבים לראות מים מתנקזים החוצה (זה מונע המלחות קרקע). וכמה צריך לצאת החוצה? אומרים ש 20-30% מהמים שאנחנו משקים את האדניות צריכים להתנקז החוצה. באדמה כמובן שזה לא הכרחי כי המים מחלחלים למי תהום.

הדלייה – מה זה אומר ומתי צריך להשתמש בזה?

הדלייה היא בעצם מתקן עזר לגידולים שהם מטפסים כמו עגבניות, מלפפונים, שעועית, אפונה. במקום שהצמח ישתרע על האדמה מעלים אותו כלפי מעלה דבר שמאפשר גידול נוח יותר, וגם ככה הצמח מניב הרבה יותר פירות, שהרבה יותר נוחים לקטיף. אם העגבניה לדוגמא תישאר על הרצפה, הפרי יירקב הרבה יותר מהר. ולכן נכון יותר להדלות את הירקות המטפסים.

מתקן הדלייה — דוגמא לצורת הדלייה של ירקות מטפסים

אז איך מכינים מתקני הדליה ביתיים?

קודם כל זה לא צריך להיות מהיום הראשון. אפשר לחכות עד שהצמח יתפתח ויגדל למימדים שלא מאפשרים לו להחזיק את עצמו עומד בכוחות עצמו. עכשיו, יש כמה דרכים להדלות בכוחות עצמנו בקלות וללא הרבה מאמץ. זה יכול להיות ברמה של מקל מטאטא שתוקעים באדמה בצמוד לגזע ופשוט מלפפים את הצמח סביבו או שקושרים אותו סביב. זה יכול להיות גם 3 מקלות במבוק או מקלות מטאטא ארוכים שקושרים אותם מלמעלה ומייצבים אותם למטה בצורה מרווחת כמו אוהל. ואז מהקודקוד העליון מורידים חוט עד הרצפה כאשר הצמח מתחיל לטפס עליו. עוזרים לו בשבוע הראשון והשני על ידי ליפוף מתמיד על גבי החוט. ואז הצמח עולה לכיוון הקודקוד באופן עצמאי. שיטה נוספת זה עמוד מצד אחד של הערוגה ועוד אחד מהצד השני של הערוגה (של הדלויים). בין העמודים קושרים חוט מתוח מצד לצד. ומעל כל שתיל קושרים חבל או חוט שיורד לעבר הצמח. ואז אותו הדבר – פשוט מלפפים את השתיל על החוט כדי שיעלה על גבי החבל. זה גם מופע יפה של ערוגה עם הדלייה וגם האפקטיביות של הפרי הרבה יותר גבוהה.

עגבניות בהדלייה — מתקן הדלייה ביתי ופשוט לגידול עגבניות

תוך כמה זמן מתחילים לאכול את הירקות?

חוזרים ל 3 קטגוריות – עלים, שורש, פרי. את העלים אפשר בעקרון לאכול במיידי. תוך כמה ימים מיום השתילה יוצאים כבר עלים חדשים וטובים למאכל. אבל נרצה שהצמח יגדל קודם קצת ורק אז נתחיל לאכול ממנו. בקיצור, 14-30 ימים גידול ורק אז מומלץ להתחיל לקטוף. והקטיף מהעלים שנופלים כי מהאמצע בדרך כלל יוצאים העלים החדשים (נכון במקרה של החסות). בדרך כלל הם טובים לשימוש עד 3-4 חודשים ולכן כבר אחרי חודש- חודשיים שווה לשתול מחזור חדש.

את ירקות השורש אוכלים אחרי 3-6 חודשים. תלוי בסוג הירק. אז איך יודעים שהם מוכנים בכלל? אפשר לדגום את אחד הירקות כדי להעריך מה עם חבריו. וכאן גם חשוב להדגיש – מירק שורש אחד יוצא שורש אחד למאכל (חוץ מתפוחי האדמה והבטטות שמתרבות באופן אחר בקרקע).

ומה לגבי הפרי? מינימום 3-4 חודשים עד שהפירות יבשילו על הצמח. סבלנות סבלנות ושוב פעם סבלנות. אלה החיים. אבל אם עשינו הכל נכון, ההמתנה תהיה שווה כל רגע וכל ביס.

מה צריך לעשות בשוטף ואיך מטפלים בירקות בגינה?

כן לגדל ירקות זה לא פשוט. יש פה הרבה מאוד עבודה מאחורי הקלעים. סיזיפי כמו שנאמר. ניכוש עשבים זה חלק בלתי מבוטל מהעבודה השוטפת. כל הזמן לנכש ולהוציא עשבים. מהאדמה ומהאדניות (וברור שבאדמה העבודה הרבה יותר קשה). כמו כן, אם מזהים ענפים פגועים להפעיל שיקול דעת ולהוריד אותם על פי הצורך. החיתוכים של הענפים צריכים להיות נקיים וכמה שיותר קרובים לגזע או למפרק התחתון של החיתוך כדי שה'פצע' יתאחה כראוי.

בנוסף דישון והזנה זה MUST. בנינו תשתית טובה עם הקומפוסט אבל חייבים לתגבר את ההזנה של הצמחים. יש המון תכשירים בשוק ומלא סוגים. תבחרו לעצמכם את אלה שבאמת טובים לכם מבחינת עקרון גידול (אורגני/טבעי/כימי) ותלכו איתם במהלך הגידול. בלעדיהם הצמח לא יתפתח כראוי. מה המינון והתדירות? מאוד תלוי בסוג הדשן ובחומר שבחרתם. קחו בחשבון שבחורף הדשן פחות אפקטיבי בגלל הקור והגשמים ולכן חשיבות הקרקע (תשתית טובה) היא קריטית. בקיץ החם חייבים לייצר תוספות טובות לצמח. לא רק בשביל הצימוח, אלא בגלל שאנחנו רוצים צמח חזק. צמח חזק מתמודד יפה מול אויבים ומזיקים כמו שצריך ומאריך חיים יותר מהשאר.

מזיקים בגינת הירק – מהו טיפול מונע ואיך מסתדרים איתם?

המזיקים תמיד היו פה ותמיד יהיו פה. לפנינו ואחרינו. רובם נמצאים בחום ולא בקור, וכאן חשוב לזכור שיש 9 חודשים של קיץ בישראל. הכנימות חוגגות והכימשון חוגג והירקות שלנו סובלים. אני באופן אישי לא מרסס חומרים על הירקות (מטעמי בריאות והשקפה שלי). צמח חולה שסובל ומתקשה (ויכול להדביק אחרים) אני מנסה עליו כל מיני שיטות ביתיות של ריסוס מים עם חומץ או עם פלפל חריף או עם סודה לשתיה. לפעמים זה עוזר ולפעמים לא. אני ממשיך להתעקש עליו. אבל… גם אין לי בעיה להיפטר ממנו ולהתחיל הכל מהתחלה. צריך לזכור – בשיא הקיץ קשה לנו וגם קשה מאוד לכל הצמחים. קחו את זה בחשבון ואל תילחמו. אני גם מעדיף להנות מפרי שגידלתי שלא עומד בסטנדרטים מחמירים של חקלאים. כי בסוף מדובר בשימוש ביתי בלבד. ומה שיוצא אני מרוצה, ולכן גם אם יש עליו מזיקים אבל הפירות שלו אכילים – טוב לי. אמשיך בשיטות הביתיות שלי. בחורף הסיפור אחר. אין מזיקים כמו בקיץ. עיקר המלחמה שלנו בחורף זה שבלולים וחלזונות וזחלים שונים שמכרסמים בתאווה גדולה את כל העלים בגינה. אז אפשר פשוט לשים להם ערימה גדולה בפינה רחוקה של כל שאריות הירקות מהמקרר והם יחגגו על זה. אפשרות נוספת, לעשות פשיטה בגינה ולהוציא את כולם בשיטה ידנית (בדרך כלל מסתררים בחלק האחורי של העלה והכי נוח למצוא אותם בערב בחושך) ולהעביר אותם ל'שכן' החביב. פשוט לזרוק לו מעבר לגדר כדי שיהנו קצת מגינתו הפורחת.

קודם כל חשוב להבין את הגישה שלי (שכל אחד יבחר לעצמו את שלו). אני מאמין שחייבים לבנות תשתית טובה, ואז להתאים את הירקות הנכונים לפי העונה והתנאים הקיימים, ואחרי זה חייבים לטפל נכון בשוטף, להשקות כמו שצריך ולדשן כראוי כדי שהצמח יגדל ויהיה חזק. ואם הוא יגדל ויכה שורש עמוק באדמה, ויתפתח כראוי אחרי שנתנו לו את כל מה שהוא צריך – סביר להניח שהוא יצליח להתמודד מול מזיקים. ואם לא? זה בסדר כי לא כולם מצליחים. פשוט מוציאים אותו וממשיכים הלאה. אף אחד לא אמר שזה הולך להיות פשוט, דרושה השקעה וגם הקרבה והרבה מסירות, אבל מבחינתי היא שווה כל ביס וטעם שנקבל מהגינה. זכייה אמיתית בפיס

ולקינוח – מה עם צמחי תבלין במרפסת או בגינה?

מה יש לנו פה? מרווה רפואית, מרווה משולשת, עשב לימון, לואיזה (נשירה אבל מתחדשת באביב), מליסה, נענע, קנה סוכר, טימין, גרניום לימוני, לוונדר, אורגנו, זעתר, פיגם (רוטה), שיבה, זוטה לבנה, רוזמרין, סטיביה, אלוורה רפואית.

אז צמחי התבלין זה סיפור אחר לגמרי. קודם כל ההבדל המשמעותי הוא שצמחי התבלין הם רב שנתיים ולא עונתיים כמו הירקות שציינו. זה אומר שאפשר לשתול אותם כל השנה והם אמורים להיות ירוקים כל השנה (למעט הלואיזה שנשירה בחורף והבזיליקום שנחשב ירק עונתי של קיץ בכלל, ולכן אנשים לא מבינים למה הוא מת בחורף). הבדל נוסף בין צמחי התבלין לירקות העונתיים זה שאנחנו משתמשים רק בעלים שלהם לשימושים של תה, סלט או בישולים. ובגלל שהשימוש שלהם הוא בעלים בלבד, הם מתאימים (כמעט כולם) לשתילה בצל ובשמש מלאה. אבל רובם (אם לא כולם) יעדיפו תנאים של 2-4 שעות של שמש ישירה כדי להמשיך לגדול. הדבר היחידי שצריך לדאוג לו – הורדת עמודי תפרחת. זוכרים שציינתי את זה? כל פעם שעולה עמוד תפרחת לחתוך אותו הכי נמוך שאפשר כדי לשמור על תוצרת חדשה של עלים. פריחה מעידה על מצוקה של הצמח (או שהוא סובל או שנגמרה העונה שלו), והוא רוצה לייצר דור המשך של זרעים ולהתנדף מהעולם. לא לתת לו! פשוט לחתוך כל פעם.

לפוסט הזה יש 58 תגובות

חגית
הגב 15 ינו 2024

אם אני רוצה להתחיל להנביט זרעי ירקות קיץ – עגבניות, חציל, פלפלים, פלפלים חריפים ודלעת אני חייבת לחכות למרץ? או שאני יכולה להתחיל להנביט בכוסיות שתילה בחורף בתוך הבית?
אני גרה בירושלים וממש קר פה
לורה
הגב 20 פבר 2021

נמרוד,
תודה רבה על כל הידע וההשקעה,
כתבות וסרטונים!!!
1. נמרוד עורף
  הגב 20 פבר 2021
  
  בשמחה
רות
הגב 16 פבר 2021

נהנתי לקרוא את ההסברים אפילו ישמתי חלקים מההצעות , שתלתי לפני כחודש באדנית שורשי כורכום ועדיין לא הופיעה נביטה שאלתי כמה זמן לוקח לראות תוצאות ובכלל קצת הסבר לטיפול, השקיה שמש/צל
תודה לך
1. נמרוד עורף
  הגב 16 פבר 2021
  
  לא יודע להגיד תוך כמה זמן. אני שתלתי באדנית מרגע שיצאו לו עיניים וצ'יק צ'ק יצאו להם גבעולים. תכניסי אצבעות לאדמה ותחושי מה קורה מסביב ככה תוכלי לפענח מה המצב. בכח מקרה אין יותר מדי מה לעשות, נשמע שעשית הכל נכון.
  קצת שמש וזה גדל בלי הרהה מים
תמר
הגב 17 ינו 2021

מאוחר מדי להתחיל לשתול זרעי צנונית?
תודה רבה!!
1. נמרוד עורף
  הגב 17 ינו 2021
  
  עד פברואר עוד אפשרי
שמואל
הגב 4 ינו 2021

שלום נמרוד, תודה על כל הטיפים….!!!!
שתלתי תפוח אדמה, אך בסערה האחרונה שהייתה כל התפרחת היפיפיה שלו התעקמה והיא כבר לא עומדת לבד. השאלה שלי, האם לגזום את הכל ושיגדל מחדש, או להשאיר ככה?
תודה רבה!!
שירה
הגב 23 נוב 2020

תודה על הכתיבה המצוינת וההסברים החשובים!
האם לדעתך ניתן לגדל גזר שהראש שלו הוציא עלים על ידי הנחה בצלוחית מים רדודים עד שיצאו שורשים ואז להעבירו לאדמה או שאין סיכוי?
1. נמרוד עורף
  הגב 23 נוב 2020
  
  בוודאי שאפשר וזה נהדר.
  רק לקחת בחשבון שלא יצא גזר מהראש, אלא מהעלים יצאו פריחות ומהפריחות זרעים, ואותם זורעים ומקבלים גזרים.
אריק
הגב 8 נוב 2020

היי תודה רבה על ההסבר המקיף
בימים של הקורונה והבדידות של ההורים שלנו חשבתי ני לבנות לאמא שלי(בת 75) גינת ירק באדמה.
האם מומלץ ?
תיארת שיש קושי של טיפול .
1. נמרוד עורף
  הגב 8 נוב 2020
  
  החורף הוא זמן הגידול האידיאלי לירקות כי העבודה הרבה יותר קלה. בקיץ הקצב הרבה יותר אינטנסיבי. בקיצור זה הזמן, זה כיף וחווייתי!
לירש
הגב 31 אוק 2020

היי נמרוד, אחלה מדריך!
לפני כשבוע זרעתי במגש הנבטה זרעים של פול, חסה, מיזונה, כוסברה, פול, תרד, בוק צ'וי ושמיר, המגש היה בתוך הבית בחושך עד שהתחילו לצאת ניצנים ראשונים ואחרי יומיים בערך הוצאתי החוצה לחצי שמש. חלק גדול מהגבעולים שצצו שוכבים ולא עומדים ונראה שחלקם כבר מתחיל להתיישב ולמות, מה הסיבה? האם המגש צריך להיות בחוץ בשמש מלכתחילה? כל תא במגש הוא בערך 3*3סמ ובגובה 4סמ, אולי הם קטנים מידי?
1. נמרוד עורף
  הגב 31 אוק 2020
  
  הי נראה שעשית טוב.
  הייתי שם בצל מחוץ לבית ומנסה לייצר תנאים של חממה מעל. אפילו מקלות וניילון מסביב לכל המגש.
  ולעבוד עם שפריצר נראה לי הכי יעיל. כבר עכשיו כמה שפריצים בוקר צהריים וערב יכולים להחזיר אותו למעלה
מיה
הגב 30 אוק 2020

היי נמדוד,
עוקבת אחרייך לא מעט ועזרת לי המון !
אני מגדלת בטטה בצנצנת מים, למטרת יופי בלבד ולא לגידול פרי.
היא גדלה מדהים!!! אבל לאחרונה התחילו עלים צהובים בתחתית. מה אפשר לעשות??
תודההה רבה
1. נמרוד עורף
  הגב 30 אוק 2020
  
  גם אצלי ככה. לאורך זמן במים היא מגיבה ככה, אז גם צריך להחליף מים מדי פעם וגם לזכור שלבטטה לא טוב בתקופה הזאת אין מה לעשות. עדיף לחתוך חלק מהענפים, לשים במים ולחכות שישרישו ואז להכניס לאדניות. ככה הן מתרבות
נופר
הגב 25 אוק 2020

היי נמרוד
בעמל רב הקמנו גינת ירק בארגזים גדולים, עם אדמה טובה וקומפוסט והשקייה. שתלנו שתילים חורף, הרבה חסות, כוסברה, פטרוזיליה, שורשים למיניהם וכו', וככל הנראה יש לנו מכרסמים (עכברים כנראה) שיוצאים בלילה מהמחילה באדמה ואכלו הכל!! חוץ מכמה עלי כרוב.
מה עושים? האם צריך שתילים חדשים ואיך נמנע את הכרסום הבא?
1. נמרוד עורף
  הגב 26 אוק 2020
  
  איזה באסה. האם הארגז מנותק מהקרקע או שהם יכולים להיכנס מלמטה? אם מנותק אז אולי לחשוב על כיסוי רשת מעל למנוע מהם ומשאר המזיקים מלהגיע
דורית
הגב 18 אוק 2020

איך מגדלים גזר? יש לי גזר שיצאו לו קצת שורשים
1. נמרוד עורף
  הגב 18 אוק 2020
  
  גזר קיים? לא יצא ממנו גזר נוסף.
  אבל… ברגע שהוא משריש שמים באדמה, יצאו לו עלים, מהם יצאו פרחים, אחר כך זרעים. ואת הזרעים שומרים וזורעים בסתיו או בחורף ותוך כמה חודשים יהיו גזרים באדמה
שירן
הגב 17 אוק 2020

היי נמרוד
אשמח לעזרה.
קניתי חסה, קוסברה, פטרוזיליה ובצל ירוק והנבטתי לפי הסירטון שלך גם שום, עגבניה, תפוח אדמה, בטטה ואבוקדו.
אומנם אני גרה במושב בבית פרטי עם שטח גדול אבל יש לי בעיה עם כיווני השמש. איפה שיש שמש מלאה אין אפשרות לשתול מלבד קטע אדמה קטן. כל שאר המקומות יש שמש של שעתיים שלוש בעיקר עד 11 בבוקר. מה לעשות עם הירקות? האם זה מספיק? או עדיף באדניות עם שמש מלאה?
גננית מתחילה..😊 שהתמכרה..
1. נמרוד עורף
  הגב 17 אוק 2020
  
  הייתי מציע לך להתחיל באדמה כי התוצאה יכולה להיות טובה יותר. אדניות מתאימות לאלה שאין אדמה 😉
  שעתיים שלוש שמש ישירה בקיץ אמור להספיק לרוב הגידולים. בחורף מומלץ יותר. בקיצור תתחילי להתנסות בחורף באדמה, ואם לא הולך כי חסר שעות שמש תעברי לעציצים ואדניות
זבדיאל איזקס
הגב 8 אוק 2020

אחלה כתבה! ותודה על יופי של סרטונים ביוטיוב. איך עושים האבקה לירקות כמו קולורבי,גזר, סלרי,תרד, כוסברה? האם כמו שעושים למלפפון ולקישוא? איך מבדילים בין זכר ונקבה? והאם בירקות האלה בכלל יש צורך בהאבקה בכדי לקבל פרי, או, בכדי להשתמש בעלים כמו בסלרי כוסברה ותרד?
בתודה.
זבדיאל.
1. נמרוד עורף
  הגב 8 אוק 2020
  
  כל מה שציינת לא צריך האבקה. אלה גדלים לבד ומתפתחים בעצמם. אין פה רלוונטיות לזכר ונקבה
ולה
הגב 4 אוק 2020

כתבת:
" יש המון תכשירים בשוק ומלא סוגים. תבחרו לעצמכם את אלה שבאמת טובים לכם מבחינת עקרון גידול (אורגני/טבעי/כימי)". הלכתי לאיבוד. אין לי מושג מה לבחור עבור ערוגת ירקות. האם אפשר לקבל המלצה?
תודה
1. נמרוד עורף
  הגב 8 אוק 2020
  
  הומוס נוזלי יכול לעשות עבודה נהדרת
תמר
הגב 30 ספט 2020

היי !
קראתי הכל ועברתי גם על חלק מהתגובות, הרמנו גינה של כמה ירקות למטה עם השכן אחרי שהוצאתי גידולים שטיפחתי באדנית וכבר גדלו עליה.
1. עגבניות- רוצים לבנות חממה לקראת החורף, האם יחזיק? או שלא ישרדו?
2. חצילים- אותה שאלה
3. ברוקולי וכרובית- מתפרעים להם יפה בערוגה למטה אז רק צריך לרווח
4. פלפלים- שצומחים יפה, האם יש צורך להכניסם גם לחממה?
5. תפוחי אדמה- האם אפשר לשתול לפני שיצאו להם ״עיניים״? וכנל לגבי בטטות? או שאת הבטטה עדיך לייחר קודם בצנצנת עם מים?
1. נמרוד עורף
  הגב 1 אוק 2020
  
  תודה רבה קודם כל!
  1. תלוי מה מצב השתיל. אם הוא רענן יוכל לשרוד בחורף בחממה, בכל מקרה אפשר לזרוע או לשתול שתיל חדש בחממה גם בחורף.
  2. כנל לגבי החצילים וגם הפלפלים. אלה יותר חזקים משיחי העגבניות ומעבר של שתיל קיים בחורף לתוך חממה ממש יוכל להועיל. אלה גם מגיבים טוב לגיזום. בקיצור חורף בחממה מוצלח לשניהם.
  3. כן ההמלצה לכרוביות 50 ס"מ מרווח בין שתיל לשתיל (איזה כיף זה אהה??)
  4. ענינו ב 2
  5. תפוחי אדמה עדיף לשתול עם עיניים כדי שלא ירקבו. אם לא יוצאים עיניים אפשר לשים בארון חשוך וזה מזרז את הפעולה.
  לגבי הבטטות מנביטים אותה בכוס, ואת כל הגבעולים שיוצאים משרישים בכוס מים ואז שותלים במרווחים של 20 ס"מ בערוגה
דוד בוקעי
הגב 12 ספט 2020

שלום נמרוד.
פלפל ירוק הגדל באדנית בגינה שלי "נעלם" כולו ולא משאיר סימנים לקיומו. פלפל חריף ננגס/נאכל לאורכו ומעט נשאר ממנו בתחתית האדנית. האם אתה יכול להסביר מי הגורם להיעלמות? עכבר? ציפור. ברצוני להדגיש אין סימנים לעכברים ויש דברים מושכים יותר (לעכברים) שלא נוגעים בהם. מבחינתי תעלומה. אנא, האר את עיניי.
תודה
1. נמרוד עורף
  הגב 15 ספט 2020
  
  הי דוד. בהחלט תעלומה.
  לצערי אין לי מספיק נתונים כדי לקבוע מי הגנב.
  נסה לכייס את הפרי עם שקיות אורגנזה
מנו
הגב 26 אוג 2020

שלום ותודה רבה על כל ההסבר, נהניתי לקרוא, ואני מקווה שאצליח ליישם את זה!
רק רציתי להבין, כשאתה כותב להשקות עגבניה בהתחלה 10 דקות , 3 פעמים ביום, הכוונה עם טפטפות שמשחררים כמה ליטר מים לשעה?
1. נמרוד עורף
  הגב 28 אוג 2020
  
  המטרה היתה לתאר מצב שמתחילים בהשקיה של כמה פעמים ביום מנות קטנות ואז יורדים בתדירות ועולים בכמות.
  אפשר להתחיל מטפטפת של 2 ל/ש בשיא השמש 5-10 דק כמה פעמים ביום ולהתחיל לרווח לאט לאט
חנה נחמנסון
הגב 13 אוג 2020

נמרוד עורף שיחי' שלום וברכה!
שמי חנה, אם לחמישה בנים צעירים (1-8), מתגוררים ברחובות, ובשנה האחרונה התחלנו לטפח אדניות בחלונות ביתנו (יותר נכון על המזגנים שבחוץ) ובחצר הבנין.
ביתנו בקומה רביעית ללא מעלית, אך זה לא מונע מאיתנו לרדת יום יום לטפח ולהשקות כל ערוגה בשמחה. מה כבר הספקנו לגדל? דלורית, עגבניות, שעועית, גזר, חמניות, ופרחי לוע הארי וגרניום.
חלקם מתוך ניסיון ותהייה, וחלקם עפ"י הנחיות ברורות כלשהן.
נרשמנו לקורס גינון דיגיטלי של עמותת 'לשומרה'-מאת אבישי הימלפרב ממושב יסודות.
בתור התחלה, זה היה מבורך וסיפק אותנו. אך כעבור זמן הרגשנו תקועים במקצת עם יבולים לא מניבים ולא מתפתחים לפי הציפיות. נוסיף לזה את הילדים השובבים של השכנים שנוגעים 'ועוזרים' לצמחים עד שנעקרו לחלוטין… וקבלנו גינה הרוסה ועלובה..
ישבתי על המחשב וחפשתי וחפשתי וחפשתי, ועכשיו אני יודעת שגם מצאתי! לא יודעת איפה היית לנו כ"כ הרבה שנים…. האמת שזו אני שלא ידעתי, וכנראה הפסדתי זמן יקר מאד בנתיים.
אצלך הכל ברור, נגיש, כנה, מקצועי ומובנה. אין פרט שדלגת! ואף כאמא עסוקה, קבלתי חשק להתחיל שוב הכל ולטפח לפי הנחיותיך עוד ועוד שתילים בריאים מניבי פרי בעז"ה.
אין מילים בפי להודות לך על הידע השופע והרצון לביא אנשים לתוצאות שישמחו אותם, ובקלות לגרום לעצמם ולעולם לחייך בירוק.
שאלוקים ישמח אותך, כפי ששימחתני, ויתן לך עוד ועוד הצלחות בתחום החשוב שלך.
בברכת שבת שלום ובשורות טובות,
חנה נחמנסון.
נ.ב. ייתכן ונרשם בקרוב לאחד מהקורסים שאתה מציע כאן. תודה רבה.
1. נמרוד עורף
  הגב 14 אוג 2020
  
  אני כל כך מתרגש לקרוא את זה. אכן אני בר מזל שיש לי את האפשרות הזאת ליצור ולהשפיע.
  שמחת אותי מאוד חנה תודה!
אברהם
הגב 17 יונ 2020

שלום

תודה רבה על ההדרכה, היא מאוד מפורטת

יש לנו בחצר אדמה עם 7-8 שעות שמש ובחלקה פחות שעות
שתלנו בצד של ה7-8 שעות דלורית, מלפפון, עגבניות,
וגם באדניות שתלנו שתילי עגבניות ויש כבר פרחים ופרי קטנצ'יק
האדניות לא עמוקות
האם אתה ממליץ להוציא ולהעביר לאדמה
הכנו גם שתילי שרי בתבניות ביצים, האם ניתן לשתו ב4-5 שעות שמש ?
ושוב תודה
1. נמרוד עורף
  הגב 17 יונ 2020
  
  4-5 שעות שמש זה אחלה. מעל בקיץ זה לוהט מדי ולדעתי מומלץ כבר לשים רשת צל מעל.
  את הצמחים באדניות לא הייתי מעביר כרגע, לדעתי בשלב שבו הם נמצאים הם יחטפו שוק מהמעבר.
  פעם הבאה ישר באדמה.
  בחורף 7-8 שעות שמש זה מעולה, בקיץ 4-5 שעות זה אחלה.
תום ניסן
הגב 8 יונ 2020

שלום נמרוד
קודם כל כתבה טובה מאוד וברורה.
שתי שאלות.1- איזה ירקות צריכים האבקה בשביל להוציא פרי? ואיך הכי טוב לעזור להם?(פרחים שמושכים דבורים?…)
2- דשן אורגני, מה הכי טוב? הומוס? גללים של כבשים?
תודה, תום ניסן( מגשור..לשעבר)
1. נמרוד עורף
  הגב 8 יונ 2020
  
  רגע רגע תום הידוע בכינויו תומס מגשור?
  מהמחזור של גיל אחותי?
  אם כן – איזה קטע גדול. אם לא – גם נחמד 😉
  
  דלעת, דלורית, קישוא, מלפפון, מלון.. אלה צריכים עזרה ההפריה. אפשר לקרוא על הפריה ידנית קצת ברשת (פשוט עם מכחול בשעות הבוקר בין הפרחים הזכריים והנקביים).
  ואפשר לשתול פרחי עונה ובזיל מג'יק מאונטיין שמצטיין במשיכת מאביקים.
  לגבי דשנים – אם בונים תשתית טובה אז רמת הדישון בשוטף זניחה. כן אפשר לחזק עם הומוס נוזלי שהוא מצויין. גלגלים של כבשים צריך להיזהר שלא ישרוף את הגידול. מתאים יותר כשתשתית התחלתית
מוטי חדד
הגב 5 יונ 2020

נמרוד שלום.
ישר כח כתיבה ברורה שמקרבת את החקלאות לציבור הרחב .
בהצלחה
1. נמרוד עורף
  הגב 5 יונ 2020
  
  תודה רבה ובשמחה גדולה
תיקי
הגב 3 יונ 2020

שלום נמרוד
וואווו
פעם ראשונה אני נפגשת באתר הזה ובאמת מתרגשת ..סוף סוף משהו מסביר לי לאט וברור מה נכון , יש לי מרפסת קטנה ואהבה גדולה לצמחים ,תמיד עשיתי מה שהבנתי הרוב הצליח ..אבל עכשיו הכל יותר ברור לי ..
צודה ענקית לך שאתה חולק איתנו ידע מקצועי שרכשת בעמל ..אני יודעת שמצאתי את המקום שלי בדרך למרפסת פורחת ומאושרת
תודה ענקית שוב
1. נמרוד עורף
  הגב 3 יונ 2020
  
  בכיף גדול ובשמחה רבה
תיקי
הגב 3 יונ 2020

שלום נמרוד
פעם ראשונה אני נפגשת באתר הזה ובאמת מתרגשת ..סוף סוף משהו מסביר לי לאט וברור מה נכון , יש לי מרפסת קטנה ואהבה גדולה לצמחים ,תמיד עשיתי מה שהבנתי הרוב הצליח ..אבל עכשיו הכל יותר ברור לי ..
צודה ענקית לך שאתה חולק איתנו ידע מקצועי שרכשת בעמל ..אני יודעת שמצאתי את המקום שלי בדרך למרפסת פורחת ומאושרת
תודה ענקית שוב
1. נמרוד עורף
  הגב 3 יונ 2020
  
  איזה כיף שאת פה. תהני 😉
2. זוהר
  הגב 14 ספט 2020
  
  שלום נמרוד, מה ההמלצה שלך ואיך מתגברים על הכנימות והאקריות האדנית בגינת במרפסת על שתילי עגבניה וגמבה.
  תודה
  1. נמרוד עורף
    הגב 15 ספט 2020
    
    עכשיו זה סוף העונה של שיחי העגבניות, ובכלל של ירקות הקיץ ולכן לא הייתי משקיע מאמץ גדול מידי בהדברה. חבל על המאמץ והאנרגיה. אלא צמחים חלשים שאמורים לפנות את מקומם לשתילים חדשים שמתאימים לעונה. צמח חלש יכול להחליש איתו צמחים אחרים בסביבה, ולכן ההמלצה להיפטר ממנו אם הוא סובל מאוד (שוב, הכל תלוי מצב. עכשיו סוף העונה ולכן מכאן ההמלצה)
עינב
הגב 22 מאי 2020

הי נמרוד
ברור שאתה יודע על מה אתה מדבר
אבל לבילי גינה מתחילים יש דברים לא ברורים חחח
תוכל לפרט למה הכוונה ב"הזנה לצמח "?
אחרי ששתלתי את השתילים שגילדתי בבית כ4 שבועות בגינה, איזה עוד הזנה אני צריכה לספק לשתיל? תיאור כללי יספיק כיוון שאני גרים בקנדה וזה בטח לא יהיה אותו שם מוצר כמו בישראל…תודה!!
אגב שתלתי מלפפון ליד דלעת קישוא ושעועית, האם זה בסדר? תודה!
1. נמרוד עורף
  הגב 22 מאי 2020
  
  בגדול, באדמה חשוב חשוב חשוב לשים קומפוסט וזו הזנה מספיק טובה לטווח הקצר והארוך של הגידול.
  בעציץ שמים אדמה שמיועדת לעציצים ובה יש חומרי הזנה ל 3 חודשים קדימה. וזה גם אמור להספיק
הדר
הגב 4 מאי 2020

תודה, כתבה מעולה.
מה אתה ממליץ לגדל במרפסת לא גדולה (12 מטר), שיש בה גם עציצי נוי.
1. נמרוד עורף
  הגב 4 מאי 2020
  
  שאלה טובה… תכלס בהתאם לעונה ולגודל המיכלים שקיימים אצלך.
  צמחי תבלין קל לגדל, ירקות קצת יותר קשה.
  אבל אותי זה לא היה עוצר 🙂
שחר
הגב 4 אפר 2020

נהנתי לקרוא!
אין צורך להוסיף קומפוס לעציצים?
אני מתכוון לנסות לגדל ירקות בשקי בד "נושמים" (25 ליטר), האם לדעתך יש צורך בהרכב אדמה שונה מההרכב שהמלצת עבור אדניות\עציצים?
1. נמרוד עורף
  הגב 4 אפר 2020
  
  שמח שזה עזר!
  אני מוסיף קצת קומפוסט על אף שהוא קיים במצע. אבל כמה חופנים כבסיס זה מצויין. גם הומוס במינון נמוך יותר
  1. איתי
    הגב 2 מאי 2020
    
    תודה על הכתיבה המפורטת והפרקטית ומעוררת תיאבון. מה לגבי כיסוי ברשת כנגד מזיקים? האם עוזר כנגד מזיקים או ציפורים? יש בעיה עם הפחתת החשיפה לשמש?
    1. נמרוד עורף
      הגב 2 מאי 2020
      
      השאלה מתי שמים ולאיזה צורך. אם יש כיסוי בשלב הפריחה לא תהיה האבקה ולא יהיו פירות. כיסוי רשת/שקיות נייר/ אורגנזה שמים אחרי החנטה.
      מבחינת חשיפה לשמש- 3-4 שעות זה מעולה. אם כל היום שמש ישירה (מעל 6 שעות) אז אין בעיה עם רשת צל להצל חלק מהשטח
טל
הגב 24 מרץ 2020

תותח!
ממש נהנה לקרוא וללמוד.
האם לא עדיפה לקיץ חממה למי שיש גינה?
1. נמרוד עורף
  הגב 24 מרץ 2020
  
  תודה רבה!
  החממה אפקטיבית בעיקר בחורף כי היא מאפשר לגדל גידולים של קיץ כשקר בחוץ.
  
  אפשר להגיד שיש כמה יתרונות לחממה בקיץ כמו ביקורת ופיקוח על הטמפרטורה (עם מאווררים ופתחי איוורור)
  וגם אולי מונע קצת ממזיקים להיכנס ולהשמיד את היבול.
  אבל חממות כעקרון בסיסי – עוזר בחורף לייצב טמפרטורה ולגדל גידולים קיציים
אפרים
הגב 23 מרץ 2020

קראתי מעט, וברור לי.
הבחור יודע מה אומר. עשיתי אצלו קורס והכל פורח ורק ממשיך ועולה ומטפס, פרחים, פירות וכו'. ממליץ בחום, תקשיבו לו!
1. נמרוד עורף
  הגב 23 מרץ 2020
  
  תודה אח יקר